שמי רועי. בוגר קורדון בלו, סידני.
אחרי שנים במטבח העילי ופרישה מהתחום, עבדתי במתחם הבורסה המתהווה של 2006-2010.
המתחם בדיוק היה במעבר מאזור של מוסכים לאזור של מגדלים.
ועדיין לא היה מה לאכול (היום לא חסר ב'ה).
העובדה שמדובר בשעות פתיחה שפויות (ללא סופ"שים ולילות) גרמה לחיידק שבי להתעורר ולפתוח מסעדה שהיתה חסרה לי כעובד משרד.
מסעדה ביתית מזמינה שמקבלת אותך בכל מצב ושמה לב לפרטים הקטנים שמרכיבים חווית משתמש טעימה ונעימה.

אז פתחתי את מנזה בינואר 2011.
ומאז כל בוקר בחמש מתניעים את המטבח ומבשלים ומכינים ומתרגשים לקראת שעת ארוחת צהריים.

במסעדת מנזה מגישים מידי צהריים אוכל ביתי טעים, בריא ומשביע.
הבישולים נעשים במטבח פתוח לעיני כל.
במנזה תפריט יומי מתחלף המבושל בתהליכים מוקפדים שמוציאים את המירב מחומרי גלם איכותיים.

השירות במנזה קשוב ועירני.
כבר כמעט עשור אנו לומדים את הצרכים, הרצונות והטעמים ומתאימים את עצמנו כדי לספק חוויה טעימה, נעימה ולא מתאמצת.
לא נחים ולא מתרגלים – כל הזמן משפרים ומשנים.

לאוכלים במסעדה, ללוקחים למשרד או למשפחה (צהרים או ערב), ללקוחות המשלוחים, לילדים אחרי בי"ס, לארועים קטנים, ליולדות שחזרו הביתה, לשבעות, ימי צילום, ימי חברה (indoor  או outdoour)...
במנזה פתרונות לטבעוניים, פליאוליטים, מנות ללא גלוטן וללא תוספת סוכר, אלגרגיות לסוגיהן ועוד.

אנו אוהבים: סכינים מושחזים, אוכל איטי (בתהליך ובאכילה), חומרי גלם מעולים, בישול ארוך, צריבה של ירקות, לפנות בוקר, מוזיקה, אנשים, זרעים שנטחנים רגע לפני הבישול.
פחות אוהבים: טיגונים (לא, אין שניצל. סורי), גלוטן, סוכר, לאכול צ'יק צ'ק.
לא אוהבים: אבקות מרק מכל סוג וצורה. לא נכנס! למה מייצרים את זה עדיין? זה שריד של תקופת הצנע.

במסעדה ברז סודה/ גזוז.